בית כנסת הוא בית תפילה יהודי או לעתים רחוקות. לבתי הכנסת יש מקום לתפילה (המקדש הראשי) וייתכן שיש בהם גם חדרי לימוד, אולם חברתי ומשרדים. לחלקם חדר נפרד ללימוד תורה, הנקרא בית המדרש, מואר. “בית המחקר”.
בתי כנסת הם מרחבים מקודשים המשמשים לצורך תפילה, קריאת התנ”ך (כל התנ”ך העברי, כולל התורה), לימוד וכינוס; אולם בית כנסת אינו נחוץ לפולחן יהודי. הלכה טוענת כי ניתן לבצע פולחן יהודי קהילתי בכל מקום שבו מתכנסים עשרה יהודים (מניין). פולחן יכול להתבצע גם לבד או עם פחות מעשרה אנשים שנאספו. עם זאת, ההלכה רואה בתפילות מסוימות תפילות קהילתיות ולכן ניתן לקרוא אותן רק על ידי מניין. מבחינת תפקידיו הטקסיים והליטורגיים הספציפיים, בית הכנסת אינו מחליף את בית המקדש שחרב זה מכבר בירושלים.
בית הכנסת הרב ד”ר א. גולדשטיין הוא בית כנסת בקמפוס אדמונד ג’י ספרא גבעת רם של האוניברסיטה העברית בישראל שמו לכבודו של הרב ישראל גולדשטיין, רב, סופר ומנהיג ציוני ישראלי יליד אמריקה. עוצב על ידי שני אדריכלים ישראלים – היינריך היינץ ראו יליד גרמניה ודוד רזניק יליד ברזיל – הוא הוצג כאחד מעשרת בתי הכנסת היפים בישראל, וכונה “ללא ספק, נקודת ציון בארכיטקטורה המקומית. . ”
בשנת 1964 הוענק לעיצוב בית הכנסת פרס רכטר מטעם איגוד האדריכלים הישראלי.
בתחילת המאה ה -18 בית הכנסת של הרוקוקו ששימש לאחרונה באיטליה במלחמת העולם הראשונה, הוא שוחזר בישראל בשנת 1952 ומאז היווה את לב הקהילה היהודית-איטלקית בירושלים, לדברי גלעד לויאן, מנהל מוזיאון יו-נהון ליהודים איטלקיים. אמנות בה שוכנת פנינה אדריכלית זו.
בית הכנסת נבנה במקור בקונגליאנו ונטו, כפר שנמצא בין פדובה לוונציה, שם התגוררו יהודים מהמאה ה -16. הם התפללו בבית הכנסת מול ארון הקודש היפהפה עם קישוטי עץ מגולפים וזהובים.
בית הכנסת של הורבה, הידוע גם בשם חורבת רבי יהודה הוא-חסיד, הוא בית כנסת היסטורי הממוקם ברובע היהודי של העיר העתיקה בירושלים.
היא הוקמה בתחילת המאה ה -18 על ידי חסידי יהודה חסיד על חורבות בית כנסת מהמאה ה -15, אך נהרסה כעבור כמה שנים בשנת 1721 על ידי הרשויות העות’מאניות, בגלל כישלונם של בעליו להחזיר חוב למוסלמים מקומיים. העלילה נודעה בשם “החורבה”, או “הורבה”, שם שכבה שוממה במשך 116 שנה עד ליישובה מחדש בשנת 1837 על ידי חברי הקהילה היהודית האשכנזית, המכונה פרושים. בשנת 1864 בנו הפרושים מחדש את בית הכנסת, ולמרות ששמו רשמי היה בית הכנסת בית יעקב, הוא שמר על שמו כחורבה. הוא הפך לבית הכנסת האשכנזי הראשי של ירושלים, עד שגם הוא נהרס על ידי הלגיון הערבי במהלך הלחימה במלחמת ערב-ישראל ב -1948.
לאחר שכבשה ישראל את ירושלים המזרחית מירדן בשנת 1967, הוגשו מספר תוכניות לתכנון בניין חדש. לאחר שנים של התלבטות וחוסר החלטיות, במקום הוקם במקום קשת הנצחה בשנת 1977, שהפכה בעצמה לנקודת ציון בולטת של הרובע היהודי. התוכנית להקמת בית הכנסת בסגנון המאה ה -19 קיבלה את אישור ממשלת ישראל בשנת 2000, ובית הכנסת שנבנה מחדש הוקדש ב- 15 במרץ 2010.
בית הכנסת אור זרוע, נחלאות, ירושלים – נוסד בשנת 1926 (5687 לוח השנה היהודי) על ידי הרב עמרם אבורבה למען הקהילה היהודית במערבים בירושלים. הוא ממוקם ברחוב שמואל רפאלי 3 בשכונת נחלת אחים בירושלים.
בית הכנסת נקרא בשם אור זרועא על שם בית המדרש (בית המדרש) שהוחזק על ידי הרב שלמה אבורבה, אביו של הרב עמרם אבורבה, בביתו הממוקם בחצר אברהם עזריאל בעיר העתיקה בירושלים
בית הכנסת הגדול של בלז הוא אחד מבתי הכנסת הגדולים בישראל. הוא נבנה על ידי הקהילה החסידית של בעלז בעזרת עזרה כספית של תומכיה ומעריציה ברחבי העולם