הדרוזים הם קבוצה אתרית-דתית דוברת ערבית שמקורה במערב אסיה אשר מזדהים עם עצמם כעם המונותיאיזם (אל-מואידון). יתרו ממדיאן נחשב לאב קדמון של הדרוזים, המכבדים אותו כמייסדם הרוחני והנביא הראשי. זו דת מונותאיסטית ואברהמית המבוססת על תורתם של חמזה בן עלי בן אחמד והח’ליף הפאטימי השישי, אל-חכים בי-עמר אללה, ופילוסופים יוונים קדומים כמו אפלטון, אריסטו, פיתגורס, וזינו מסיטיום.
אגרות החוכמה הוא הטקסט היסודי של האמונה הדרוזית. האמונה הדרוזית משלבת אלמנטים של האיסמעיליזם, ענף של האיסלאם השיעי, הגנוסטיקה, הנצרות, הזורואסטריזם, הבודהיזם, ההינדואיזם, הניאופלטוניזם, הפיתגוריאיזם, ופילוסופיות ואמונות אחרות, ויוצרים תיאולוגיה מובחנת וסודית המבוססת על פרשנות אזוטרית של כתבי הקודש, המדגיש את תפקיד הנפש ואת האמת. דרוזים מאמינים בתיאופניה ובגלגול נשמות או בהעברת הנפש. הדרוזים מאמינים כי בסוף מעגל הלידה מחדש, המושג באמצעות גלגולים חוזרים ונשנים, הנשמה מאוחדת עם המוח הקוסמי (אל-עקל אל-קול’י).
אף על פי שהאמונה התפתחה במקור מתוך האיסמעיליזם, הדרוזים אינם מזדהים כמוסלמים. הדרוזים נבדלים תיאולוגית ממוסלמים בשל מערכת הדוקטרינות האקלקטית שלהם, כמו האמונה בתיאופניה ובגלגול נשמות, והם אינם מקבלים ולא הולכים אחר חמשת עמודי התווך של האיסלאם.
האמונה הדרוזית היא אחת הקבוצות הדתיות הגדולות בלבנט, עם בין 800,000 למיליון חסידים. הם נמצאים בעיקר בלבנון, סוריה וישראל, עם קהילות קטנות בירדן. הם מהווים 5.5% מאוכלוסיית לבנון, 3% מסוריה ו- 1.6% מישראל. הקהילות הדרוזיות הוותיקות והמאוכלסות ביותר קיימות בהר לבנון ובדרום סוריה סביב ג’בל אל דרוזים (פשוטו כמשמעו “הר הדרוזים”). המנהגים החברתיים של הדרוזים שונים באופן ניכר מאלה של המוסלמים והנוצרים העירוניים יותר בימינו. ידוע שהם יוצרים קהילות מגובשות ומלוכדות שאינן מאפשרות כניסה של דרוזים באופן מלא.
הקהילה הדרוזית מילאה תפקיד חשוב ביותר בעיצוב ההיסטוריה של הלבנט, שם היא ממשיכה למלא תפקיד פוליטי משמעותי. כמיעוט דתי בכל מדינה בה הם נמצאים, הם חוו לעתים קרובות רדיפה על ידי משטרים מוסלמים שונים. לאחרונה, דרוזים היו ממוקדים על ידי קיצונים אסלאמיים.
